Daf 33a
אִילֵּימָא תַּחְתָּיו דְּזָב מִוְּאִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּמִשְׁכָּבוֹ נָפְקָא אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה הַזָּב תַּחְתָּיו וּמַאי נִיהוּ עֶלְיוֹן שֶׁל זָב
Rachi (non traduit)
אילימא תחתיו דזב. דהוא מדרס הזב:
וְהַנּוֹשֵׂא נָמֵי יִטְמָא וּמַאי נִיהוּ נִישָּׂא מַאי טַעְמָא וְהַנִּשָּׂא כְּתִיב
Rachi (non traduit)
ומאי ניהו נישא. בגד הנישא על הזב. מאי טעמא והנושא והנישא כתיב לא ידענא מאי היא ונראה בעיני שהוא פי' משובש:

Tossefoth (non traduit)
והנשא כתיב. חסר וי''ו. תימה דבמסורת הוא מלא מיהו מצינו שהמסורת הוא חולק על הש''ס במסכת שבת (דף נה:) גבי בני עלי מעבירם כתיב ובמקראות שלנו כתיב מעבירים מלא:
נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטּוּמְאָה חֲמוּרָה וֶהֱבִיאוֹ לִידֵי טוּמְאָה קַלָּה לוֹמַר לָךְ שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין
Rachi (non traduit)
נתקו הכתוב מטומאה חמורה. מדכתיב וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא והנושא אותם יכבס בגדיו ומדלא ערבינהו ונכתוב וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו והנושא אותם יכבס בגדיו ואפסקינהו ביטמא מכלל דהאי יטמא לאו באדם ובגדים קמיירי אלא באוכלין ומשקין והנושא אותם נדרש בתורת כהנים לנושא משכבו ומושבו של זב:
אֵימַר נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטּוּמְאָה חֲמוּרָה דְּלֹא מְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים אֲבָל אָדָם אוֹ בְּגָדִים לִיטַמֵּא אָמַר קְרָא יִטְמָא טוּמְאָה קַלָּה מַשְׁמַע
Rachi (non traduit)
אימא. להכי אפסקינהו קרא דלא יטמא אדם לטמא בגדים שעליו להכי כתב יטמא דאדם לחודיה טמא או אם נגעו בגדים יהו בגדים טמאים ולא הוא:
וְתַחְתּוֹנוֹ שֶׁל בּוֹעֵל נִדָּה מְנָלַן דְּתַנְיָא וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו
יָכוֹל יַעֲלֶה לְרַגְלָהּ תַּלְמוּד לוֹמַר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים
Rachi (non traduit)
יעלה לרגלה. יעלה לסופה. כגון בא עליה בששי שלה יטבול בליל המחרת כמותה:

ז' ימים. ואפילו בא עליה בשביעי:
וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו שֶׁיָּכוֹל לֹא יְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס תַּלְמוּד לוֹמַר וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו מָה הִיא מְטַמְּאָה אָדָם וּכְלִי חֶרֶס אַף הוּא מְטַמֵּא אָדָם וּכְלִי חֶרֶס
Rachi (non traduit)
מה היא מטמאה אדם. לטמא בגדים שעליו דאתי בקל וחומר ממשכבה אף הוא מטמא אדם לטמא בגדים שעליו:
וכלי חרס. בהיסט. ואע''ג דאין כלי חרס מקבל טומאה אלא מאוירו בהיסט זב וזבה מיטמא כדכתיב (ויקרא טו) (כל כלי) חרס אשר יגע בו הזב ואמרי' במכילתין איזהו מגעו שהוא ככולו הוי אומר זה היסטו:

Tossefoth (non traduit)
מה היא מטמאה אדם וכלי חרס. משום דבהשותפין (ב''ב ט:) גבי נושא נבלה ומדרס אע''ג דמטמא שאר בגדים שעליו אינו מטמא אדם וכלי חרס לכך נקטינהו הכא:
אִי מָה הִיא עוֹשָׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים אַף הוּא עוֹשֶׂה מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב לְטַמֵּא אָדָם לְטַמֵּא בְּגָדִים תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא
שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר וְגוֹ' נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטּוּמְאָה חֲמוּרָה וֶהֱבִיאוֹ לִידֵי טוּמְאָה קַלָּה לוֹמַר לְךָ שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶלָּא אוֹכָלִין וּמַשְׁקִין
Rachi (non traduit)
שאין ת''ל וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא. שהרי כבר נאמר ותהי נדתה עליו ובדידה כתיב וכל הנוגע במשכבה יכבס בגדיו:
מטומאה חמורה. שלא יהיה משכבו חמור כמשכבה לטמא אדם ובגדים שעליו:
פָּרֵיךְ רַב אַחַאי אֵימָא נִתְּקוֹ הַכָּתוּב מִטּוּמְאָה חֲמוּרָה וֶהֱבִיאוֹ לְטוּמְאָה קַלָּה דְּלָא לִיטַמֵּא אָדָם לְטַמּוֹיֵי בְּגָדִים אֲבָל אָדָם וּבְגָדִים לִיטַמֵּא אָמַר רַב אַסִּי יִטְמָא טוּמְאָה קַלָּה מַשְׁמַע
Rachi (non traduit)
אבל אדם ובגדים. או אדם אם תגע בו או בגדים אם תגע בהם:
אֵימָא וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו כָּלַל וְכָל הַמִּשְׁכָּב פָּרַט כְּלָל וּפְרָט אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב אִין מִידֵּי אַחֲרִינָא לָא
Rachi (non traduit)
מידי אחרינא לא. כגון אדם וכלי חרס:
אָמַר אַבָּיֵי יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים מַפְסֵיק הָעִנְיָן הָוֵי כְּלָל וּפְרָט הַמְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה וְכָל כְּלָל וּפְרָט הַמְרוּחָקִין זֶה מִזֶּה אֵין דָּנִין אוֹתוֹ בִּכְלָל וּפְרָט
Tossefoth (non traduit)
כלל ופרט המרוחקין זה מזה. מפורש בפ' החובל (ב''ק פה.):
רָבָא אָמַר לְעוֹלָם דָּנִין וְכָל רִיבּוּיָא הוּא
Rachi (non traduit)
וכל המשכב ריבויא הוא ולאו פרטא:
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יַעֲקֹב אֵימָא כְּהִיא מָה הִיא לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ בֵּין מַגָּעָהּ לְמִשְׁכָּבָהּ לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים לְחוּמְרָא אַף הוּא לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ בֵּין מַגָּעוֹ לְמִשְׁכָּבוֹ לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים לְקוּלָּא
Rachi (non traduit)
אימא כהיא. בועלה כמותה דהא אקשינהו קרא:
לחומרא. ששניהן מטמאין אדם לטמא בגדים:
אף הוא לא תחלוק בין מגעו למשכבו. ולקולא ששניהם לא יטמאו דהא במשכבו פשיטא לן שנתקו הכתוב הלכך במגעו נמי שאם נגע באדם לא יטמאנו לטמא בגדים דהא כתיב ותהי נדתה עליו דהוקשו הוא והיא בהאי קרא:
אָמַר רָבָא עָלָיו לְהַטְעִינוֹ מַשְׁמַע
Rachi (non traduit)
עליו. להחמיר משמע ולא להקל:
מִפְּנֵי שֶׁהֵן בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת וְכוּ' אַטּוּ כּוּלְּהוּ בּוֹעֲלֵי נִדּוֹת נִינְהוּ אָמַר רַבִּי יִצְחָק מַגְדְּלָאָה בִּנְשׂוּאוֹת שָׁנוּ
Rachi (non traduit)
אטו כולהו בועלי נדות נינהו. והא איכא פנויים:
וְהֵן יוֹשְׁבוֹת עַל דָּם וְכוּ' תַּנְיָא אָמַר רַבִּי מֵאִיר אִם הֵן יוֹשְׁבוֹת עַל כָּל דָּם וָדָם תַּקָּנָה גְּדוֹלָה הִיא לָהֶן
Rachi (non traduit)
אם הן יושבות על כל דם ודם. שהן רואות בין טמא בין טהור יושבת עליו ז' ימי נדתה שהתחיל מנינה משנשתנה מראה דם ותמנה ז' ימים:
תקנה גדולה היא להם. אבל אינן עושות כן אינן מונות אלא מראיה ראשונה כשאר נשים וזהו קלקולה שרואה דם אדום ומשלימתו לדם ירוק כגון ראתה ירוק תחלה סבורה היא שהיא טמאה ומונה ממנו ז' ימים וכשרואה בחמישי שלה דם אדום אינה משמרת אלא שני ימים להשלים ז' לראייתה הראשונה והיא צריכה למנות מראייה שניה:
Tossefoth (non traduit)
תניא א''ר מאיר וכו'. לרבי יוחנן דאמר בפ' כל היד (לעיל נדה יט:) ירד ר''מ לשיטת עקביא בן מהללאל וטימא דם ירוק יפרש דם ירוק דהכא לאו ירוק ממש כי ההיא דלעיל אלא דיהה ממנו וכן לעקביא מטמאה כותית דם ירוק דיהה מדם ירוק שהוא טמא ולעיל פי' בע''א:
אֶלָּא שֶׁרוֹאוֹת דָּם אָדוֹם וּמַשְׁלִימוֹת אוֹתוֹ לְדָם יָרוֹק
דָּבָר אַחֵר יוֹם שֶׁפּוֹסֶקֶת בּוֹ סוֹפַרְתּוֹ לְמִנְיַן שִׁבְעָה
Rachi (non traduit)
יום שפוסקת בו. כשהיא רואה ג' רצופים לאחר ז' ימי הנדה והויא זבה ופוסקת באמצע היום סופרת אותו קצת היום שעד הערב למנין שבעה נקיים ואנן ז' נקיים שלמים בעינן לזבה:
Tossefoth (non traduit)
סופרתו למנין ז'. וא''ת ודאמר בכיצד צולין [ובמס' נזיר] (דף טו:) מקצת היום ככולו וזבה גדולה אמר התם דמשכחת אליביה ברואה בין השמשות וכי ככותים סובר דהכי פריך לקמן (נדה דף סט.) לרב דאמר יום שפוסקת בו עולה למנין שבעה ורב ככותאי אמרה לשמעתיה וי''ל דר' יוסי לית ליה מקצת היום ככולו אלא בסוף ספירה כמו שומרת יום אבל בתחלה כמו שאומרים כותים מודה דלא אמרינן ומה שקשה מפ''ק דר''ה (דף י.) נפרש בסוף מכילתין בע''ה:
מַתְקֵיף לַהּ רָמֵי בַּר חָמָא וְתִסְפְּרֶנּוּ וַאֲנַן נָמֵי נִיסְפְּרֵיהּ דְּקַיְימָא לַן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ
אָמַר רָבָא אִם כֵּן שִׁכְבַת זֶרַע דְּסָתְרָ[ה] בְּזִיבָה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ וְהָא מִקְצָת הַיּוֹם כְּכוּלּוֹ
Rachi (non traduit)
א''כ. דלענין נקיים מקצת היום ככולו זב שפסק והתחיל לספור וראה קרי וקיי''ל דסותר אותו היום ותו לא בהמפלת בשמעתא קמייתא (לעיל נדה דף כב.) ואי מקצת היום ככולו מאי סותר הא איכא קצת היום לבא:
אִי דַּחֲזַאי בְּפַלְגָא דְּיוֹמָא הָכִי נָמֵי הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן דַּחֲזַאי סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה
Rachi (non traduit)
אי דחזאי בפלגא דיומא כו'. קושיא היא. ומשני ולימא ליה לקרא כו' בתמיה:

וְלֵיקוּם וְלֵימָא לֵיהּ לִקְרָא כִּי כְּתִיבָא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה כְּתִיבָא אִין עַל כָּרְחָךְ שִׁבְקֵיהּ לִקְרָא דְּאִיהוּ דָּחֵיק וּמוֹקֵי אַנַּפְשֵׁיהּ
Rachi (non traduit)
וקא מהדר לאוקמי אתקפתיה אין על כרחיך שבקיה לקרא כו'. דכיון דקיי''ל בכל דוכתי מקצת היום ככולו איהו דחיק ומוקים אנפשיה בסמוך לשקיעת החמה:
Tossefoth (non traduit)
דאיהו דחיק ומוקי אנפשיה. אין האמת כן מדפריך בפ' בתרא (לקמן נדה דף סט.) ורב ככותאי אמרה לשמעתיה:
בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא פּוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע מַהוּ שֶׁתִּסְתּוֹר בְּזִיבָה רוֹאָה הָיְתָה וְסוֹתֶרֶת
Rachi (non traduit)
פולטת. כגון ששמשה בזוב ופסקה והתחילה למנות ופלטה מהו שתסתור מניינה הא דקי''ל דפולטת טמאה משום רואה היא וסתרה:
Tossefoth (non traduit)
רואה הויא וסתרה. אור''י דמשכחת בשמשה בהיתר שתסתור ע''י פליטה אחר ראיית ג' ימים רצופין דקי''ל כרבנן בפ' ר' עקיבא (שבת פו:) דבעינן שש עונות שלמות א''נ אחר ראייה אחת ואחר תיקון רבי זירא דסופרת שבעה נקיים על טיפת דם כחרדל דמסתמא צריך נמי נקיים מזרע דכעין דאורייתא תקון ומכאן אשה ששמשה וראתה מיד אין לה להתחיל לספור נקיים עד אחר יום ד' דבעינן ו' עונות שלמות וכן פסק ר''ח ואפילו רבא דפליג הכא ארמי בר חמא נראה דחזר בו מדלא השיבו וכולהו אמוראי סברי פרק יוצא דופן (לקמן נדה דף מב.) דרואה הויא וסתרה אף לר''ש וכ''ש לרבנן והא דקאמר רבא לקמן (נדה דף לז.) ואחר תטהר שלא תהא טומאה מפסקת ביניהם אביי אומר שלא תהא זיבה מפסקת ביניהם משם אין להוכיח דרבא לא חזר בו דהתם איירי בטומאת לידה שטמאה ז' ועושה משכב ומושב כמו נדה ולכך קאמר שלא תהא מפסקת אבל קרי דלא סותר אלא יום א' לא מפסיק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source